בכל שנה מגיעים למפעל המלוחים שלנו כ-24 אלף טונות תפוחי אדמה, שהם כ-5% מכלל תפוחי האדמה שגדלים בארץ, ומהם אנחנו מייצרים כ-126,000,000 שקיות תפוצ'יפס. 

המסע של תפוחי האדמה מתחיל בשדות הגידול שבמערב הנגב ובאזור חבל הבשור, שם נזרעים תפוחי האדמה, נובטים, ונאספים על ידי החקלאים. משם הם מגיעים הישר למפעל שבשער הנגב. תפוחי האדמה נאספים מהשדה למכלי ענק, שבהם הם מנוקים משאריות האדמה. לאחר תהליך המיון והניקוי הבסיסי נכנסים המכלים למפעל. מחצית מתפוחי האדמה מגיעים ישירות אל פס הייצור, ומחציתם מאוחסנים בחדרי קירור.

במפעל נכנסים תפוחי האדמה למעבדה, ושם נבדקים פרמטרים כמו אחוז המוצקים, הגודל ורמות הסוכר. במעבדה מתבצע גם מבחן טיגון המדמה את תהליך הייצור, ובמהלכו אנחנו מטגנים את תפוח האדמה הטרי עד שהוא הופך לתפוצ'יפס פריך וטעים. כל זה כדי לוודא שרק תפוחי האדמה הטובים והמתאימים ביותר יגיעו לקו הייצור וממנו אל שקיות התפוצ'יפס.

תפוחי האדמה שלנו גדלים באזור מערב הנגב שבו נמצאים שדות הגידול הגדולים בארץ. מהקרקעות הכבדות של שדרות, דרך קרקעות הלס של אשכול וחבל הבשור, ועד אדמות החול של חולות חלוצה וכרם שלום. הקרקע היבשה, האדמה המאווררת והקלה ומזג האוויר החם מהווים יתרון בגידול תפוחי האדמה. נתונים אלו מעניקים לתפוחי האדמה את תנאי הגידול הטובים ביותר, ובזכותם הם גדלים טעימים, נקיים ויפים יותר.

תפוחי האדמה גדלים בשתי עונות מרכזיות: העונה הראשונה היא עונת הסתיו-חורף והשנייה היא עונת האביב-קיץ. גידול תפוח האדמה, משלב הזריעה ועד לאסיף, נמשך כ-120 ימים. בעונת הסתיו-חורף תפוחי האדמה נזרעים ונובטים בין ספטמבר לינואר, ונאספים בין ינואר לאפריל. בעונת האביב-קיץ תפוחי האדמה נזרעים ונובטים בין ינואר למאי, ואנחנו משתמשים בהם לייצור התפוצ'יפס בין מאי לדצמבר. לכל עונה כזאת יש תוכנית מזרע ייעודית שמגולם בה הצורך באספקת תפוחי אדמה טריים ואיכותיים למפעל לאורך כל ימות השנה.

בשנת 1991 רכשה שטראוס את קו התפוצ'יפס הראשון מחברת תפוגן. באותה שנה עבר קו הייצור לשער הנגב, והאגרונום המיתולוגי של המפעל, אליהו מרגלית, יצא יחד עם צוותו למסע בעקבות זן תפוחי האדמה המיטבי שממנו ייוצר התפוצ'יפס המושלם.

כדי לעשות זאת, בחנו מרגלית והצוות אינספור זנים של תפוחי אדמה. הם התחילו בזן בשם 'דזירה', שהיה פופולרי במיוחד בתעשיית הצ'יפס באותה התקופה. אבל השינוי המשמעותי הגיע בשנת 1996, כשחברת פפסיקו העולמית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם עלית. בעקבות חתימת ההסכם, שיתפה פפסיקו עם מפעל המלוחים את הידע הרב שצברה לאורך עשרות שנות פעילותה בארצות הברית ובאירופה. בין השאר, מצאה פפסיקו שזני תפוחי האדמה המתאימים ביותר לחטיף האהוב הם זנים יבשים מאוד. החיתוך הדק של התפוצ'יפס, או ה'קריספס' בשמם המקצועי, דורש אחוז מים נמוך ואחוז עמילן גבוה בתפוחי האדמה, כדי שהם יספחו פחות שמן במהלך הטיגון. כך התפוצ'יפס לא יהיה שמנוני ורטוב, ויוכל להישמר יבש, פריך וטעים לאורך זמן.

אם תפוח האדמה שאנחנו אוכלים בבית מכיל בדרך כלל 12%-17% חומר יבש, הרי שבזנים שבהם אנחנו משתמשים לייצור התפוצ'יפס יש 20%-26% חומר יבש.

מאז ועד היום אנחנו משתמשים בזני תפוחי האדמה היבשים ביותר, שאחוז העמילן בהם הוא הגבוה ביותר ורמת הסוכר בהם נמוכה יחסית. זאת כדי לקבל פרוסות תפוצ'יפס פריכות ובהירות, ולא שחומות או שרופות.

בשנת 2018 החלה שטראוס לשתף פעולה עם חברת טרליס הישראלית (Trellis) שמשלבת יכולות בינה מלאכותית, מכונה לומדת (machine learning) ויכולת ניתוח של מידע רב. זאת מתוך אמונה ששיתופי פעולה מסוג זה יאפשרו לנו להשתפר ברמה הסביבתית. המטרה שעמדה לנגד עינינו כשיצאנו לדרך הייתה מיקסום יכולת הגידול של תפוחי האדמה, תוך חיסכון במשאבים כמו מים ודשנים. אלה נעשים על ידי ניתוח תמונות לוויין, חיזוי מזג האוויר, בחינת נתוני קרקע ואוויר, ניתוח נתונים סטטיסטיים של זני תפוחי אדמה והיכרות אישית עם המגדלים ואנשי המקצוע שבמפעל.